<h1>ספר המצות לרמב"ם — עשין צ'</h1>
<h2>דף לג:</h2>
והמצוה התשעים היא שצונו לשרוף קדשים שנטמאו והוא אמרו ית' (צו ז') והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף. ובגמר שבת (כ"ד:, כ"ה.) באו לבאר הטעם שבעבורו אסור להדליק בשמן תרומה שנטמא ביום טוב ואמרו בזה שבתון עשה הוא והוי יום טוב עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה. וענין זה המאמר שעשיית המלאכה ביום טוב אסור והעושה אותה עובר על מצות עשה שהוא בטל מצות עשה (קנ"ט—ס') והוא אמרו ית' ביום טוב (אמור כ"ג) יהיה לכם שבתון, ועובר על מצות לא תעשה (שכ"ג—ט') כי הוא עשה מה שהוזהר ממנו והוא אמרו (בא י"ב) כל מלאכה לא ייעשה בהם כלומר ביום טוב, ושריפת קדשים טמאים אמנם היא מצות עשה ולכן אינו מותר לשרוף אותם ביום טוב בעבור השרש שזכר אין עשה דוחה לא תעשה ועשה. ושם גם כן אמרו מאמר זה לשונו כשם שמצוה לשרוף קדשים שנטמאו כך מצוה לשרוף שמן תרומה שנטמא. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפסחים (מתני' ספ"א ופ"ז, פ"א:, פ"ב.) וסוף תמורה (ל"ג:, ל"ד).
